020 | צנוֹנית

הצנוֹניוֹת ואני מנהלים רוֹמן ארוֹך שנים.
בין אם כעסתי עליהן כילד, אוֹ כשלמדתי לאהוֹב אוֹתן בלי היכוֹלת לוותר עליהן.
בין אם כשקעקעתי אחת מהן מאחוֹרי אוֹזן ימין בלי סיבה נראית לעין, אוֹ כשהקעקוּע הפך לחיבוּק אחרוֹן מדוֹד שלי שנרצח בניר-עוֹז.